במרכז פורטוגל, בעיירה בשם פאטימה, סיפרה ילדה-רועת צאן כי מריה הקדושה נגלתה אליה וחזתה את עתידה בעזרת שלושה מסרים משמעותיים.
בנוסף לכך, ביקשה הקדושה שבמקום תיבנה בזיליקה ותשמש את הבאים אליה שם ירפאו מכל
תחלואיהם וצרותיהם. אנשים רבים מוכנים להישבע שהם מכירים או שמעו על אנשים שנרפאו כך.
אכן נבנה שם מרכז דתי-הרביעי בגודלו בעולם הנוצרי, אליו מגיעים מיליוני אנשים במהלך השנה כדי למצוא מזור למצוקתם.
הם עושים מסלול של כשני ק"מ, בעודם צועדים על בירכיהם, עד למקום בו הם מתפללים.
ביקור בעיירה התחבר לי עם נושא עליו עבדתי אותו זמן: צייד איילים בלפלנד.
נואשות, גורל וקבלה העסיקו אותי בתערוכה זו.
הציטטה הבאה מספרו של שנדור מאראי "הנרות בערו עד כלות", היא ההשראה לתערוכה, והיא יוצרת את החיבור שבין האיילים לבני האדם: "החיה נעמדת. היא אינה רואה דבר ואינה מריחה דבר כי הרוח באה מנגד ובכל זאת היא יודעת שהסוף קרוב. היא מרימה את ראשה, מטה את צווארה העדין, גופה נמתח והיא עומדת לפניך באותה תלות מופלאה ללא תנועה כמו אדם שנרתע לאחור מפני הגורל כי הוא יודע שהגורל אינו מקרי ואינו תאונה, אלא אחת התוצאות של הקשרים בלתי מובנים ולא ניתנים לחזות מראש.
אוצרות: טובה אוסמן
